בישראל מתבצעים מדי יום עשרות אלפי טיפולי שיניים. ברוב המקרים הטיפול מסתיים ללא בעיות מיוחדות, אך לעיתים מטופלים מוצאים את עצמם עם נזקים משמעותיים. כאשר מתברר כי הנזק נגרם בשל טיפול רשלני, ניתן לקבל פיצויים שיכולים להגיע למאות אלפי ש"ח.
עצם המחשבה על ביקור אצל רופא השיניים מרתיעה לא מעט אנשים. אולם בעוד החשש מהטיפול עצמו הוא לרוב עניין חולף, טיפול שיניים רשלני עלול להפוך לבעיה רפואית של ממש ואף לגרום לנזקים משמעותיים.
בהמשך לכך, בשנים האחרונות מוגשות לבתי המשפט עוד ועוד תביעות רשלנות נגד רופאי שיניים ובתי המשפט פוסקים פיצויים גבוהים יותר ויותר.
במאמר זה נסביר מהי רשלנות רפואית בשיניים, באילו מצבים ניתן להגיש תביעה ומה חשוב לעשות אם נגרם נזק בעקבות טיפול שיניים.
רפואת השיניים כוללת מגוון רחב של טיפולים, החל מטיפולים פשוטים יחסית ועד פרוצדורות כירורגיות מורכבות. בהתאם לכך, רשלנות ברפואת שיניים יכולה גם להתרחש במגוון רחב של מצבים. לא מדובר רק במקרה שבו הטיפול עצמו בוצע בצורה לקויה, אלא גם בנסיבות נוספות שבהן רופא השיניים לא פעל בהתאם לסטנדרט המקצועי המקובל.
כך למשל, רשלנות עשויה להתבטא בביצוע שגוי של טיפול שיניים, באבחון שגוי של בעיה רפואית, בביצוע טיפול על ידי רופא שאינו בעל הידע או הניסיון המתאימים, בהסבר חלקי או לא מספק על הסיכונים והחלופות האפשריות, אי ביצוע מעקב ראוי לאחר הטיפול או בבירור רפואי לא מעמיק דיו ביחס למצב הבריאותי של המטופל לפני תחילת הטיפול.
עם זאת, רפואת שיניים, בדומה לתחומים רפואיים אחרים, כוללת גם סיכונים וסיבוכים אפשריים. על כן, לא כל טיפול שיניים שהסתיים בעוגמת נפש או בנזק כלשהו יצדיק הגשת תביעת רשלנות. כך, כמו בכל תביעת רשלנות רפואית, גם בתחום טיפולי השיניים, יש להוכיח שהתקיימו היסודות הבסיסיים של עוולת הרשלנות, לפי הגדרתה בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין:
ראשית, יש להוכיח שהרופא הפר את חובת הזהירות שלו כלפי המטופל. כלומר, יש להראות שבמסגרת הטיפול רופא השיניים לא פעל כפי שרופא סביר ומקצועי היה פועל.
שנית, יש להוכיח שלמטופל נגרם נזק פיזי או נפשי כלשהו. הנזק, לצורך העניין, יכול להיות גם אסתטי, ואין חובה להוכיח נזק בריאותי תפקודי דווקא.
שלישית, יש להוכיח שיש קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופל לבין הפרת חובת הזהירות מצד הרופא. כלומר, יש להראות שהתרשלות הרופא היא זו שגרמה לנזק.
כאשר מוכח כי טיפול השיניים בוצע ברשלנות וגרם לנזק, המטופל עשוי להיות זכאי לפיצוי כספי משמעותי.
על אף שמדובר לכאורה "רק" בנזקי שיניים, במקרים המתאימים בתי המשפט יפסקו פיצויים גבוהים מאוד. גובה הפיצוי תלוי בחומרת הנזק, בהשפעתו על חיי המטופל ובעלויות השיקום הנדרש. ראשי הנזק העיקריים כוללים הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד; עלויות טיפולים מתקנים; אובדן ימי עבודה או פגיעה בכושר ההשתכרות; כאב וסבל ופגיעה אסתטית.
כך למשל, בת"א 32809-06-20, רופא שיניים התקין שתלים מבלי לטפל קודם בדלקת חניכיים ממנה סבלה המטופלת. כתוצאה מכך, הדלקת החמירה, השתלים לא נקלטו והיה צורך להוציאם. גובה הפיצוי הועמד על ידי בית משפט השלום על כ- 410,000 ש"ח.
במקרה אחר, מטופלת הגיעה למרפאת רופא השיניים על מנת להלבין את שיניה ומצאה את עצמה עוברת 20 טיפולי שורש וכתרים, ללא צורך, שבוצעו אף הם ברשלנות. גובה הפיצוי הועמד על ידי בית משפט השלום על כ- 360,000 ₪ (ת"א 5272-06-22).
חשוב להדגיש כי ההשלכות של טיפולי שיניים כושלים יכולות להיות גם לפגיעות חמורות באיברים אחרים, כמו הלב ומערכת הנשימה.
בת"א 416/93 בית המשפט המחוזי פסק פיצוי בסך של כ- 629,000 ₪ לאחר שטיפול שורש ועקירה הביא ליצירת מעבר בין חלל הפה לסינוס המקסילרי וכתוצאה מכך להתפתחות סינוסיטיס כרוני.
במקרה אחר, מקדח נפל לפיה של מטופלת ונשאף לריאות. על מנת להוציאו היה צורך בניתוח בהרדמה מלאה בבית החזה. גובה הפיצוי הועמד על ידי בית משפט השלום בכ- 150,000 ש"ח (ת"א 44617-04-18).
חוק זכויות החולה, החל גם על רופאי שיניים, מחייב כל מטפל למסור למטופל מידע מלא ומפורט על הטיפול המוצע לפני ביצועו. במסגרת זו על רופא השיניים להסביר למטופל מהי מהות הטיפול, מהם הסיכונים האפשריים הכרוכים בו, מהן החלופות הטיפוליות הקיימות ומה עשויות להיות ההשלכות של אי ביצוע הטיפול.
מטרת ההסבר היא לאפשר למטופל לקבל החלטה מושכלת לגבי הטיפול בגופו. לכן, אין די בהחתמה טכנית על טופס הסכמה. ההסכמה צריכה להיות תוצאה של הסבר אמיתי וברור, המאפשר למטופל להבין את הסיכונים ואת האפשרויות העומדות בפניו.
יודגש כי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, היקף ההסבר הנדרש לשם קבלת הסכמה מדעת בטיפול או בניתוח אלקטיבי, כזה שאינו הכרחי מבחינה רפואית ואשר גם בלעדיו ניתן לנהל אורח חיים תקין (כגון יישור שיניים, ציפויי חרסינה או הלבנת שיניים), הוא רחב במיוחד (ע"א 6153/97).
בתי המשפט בישראל הדגישו לא פעם כי הפרת חובת ההסבר עשויה להוות עילה לתביעה, גם אם הטיפול עצמו בוצע מבחינה מקצועית בצורה תקינה. כאשר מטופל לא קיבל מידע מספק על הסיכונים האפשריים, ייתכן שניתן יהיה לטעון כי לא ניתנה הסכמה מדעת לטיפול.
דוגמה טובה ניתן למצוא בפסק דין של בית משפט השלום במסגרתו נפסק פיצוי בסך של 150,000 ש"ח לאחר שרופא השיניים לא נתן למטופלת הסבר מלא לפני טיפול להתקנת כתרי חרסינה, לרבות הסיכונים הכרוכים בו והנימוקים שהביאו אותו לבחירה במתווה הטיפול (ת"א 56078-11-19).
במקרה אחר, בית משפט השלום פסק למטופלת פיצוי בסך של כ- 180,000 ש"ח לאחר ששתל חדר לתוך תעלה עצבית. בית המשפט ציין כי המטופלת אומנם חתמה על טופס הסכמה, אולם בטופס לא נרשם כי הוסבר למטופלת באופן ספציפי שיש סיכון שהשתל יחדור לתעלה העצבית (ת"א 51194-01-19).
חשוב לדעת גם כי תביעות רשלנות רפואית כפופות לכללי התיישנות. ככלל, ניתן להגיש תביעה בתוך שבע שנים ממועד האירוע שגרם לנזק.
עם זאת, במקרים מסוימים מניין השנים מתחיל רק מהמועד שבו התגלה הנזק או ניתן היה לגלותו באמצעים סבירים. כמו כן, כאשר מדובר בקטינים, תקופת ההתיישנות מתחילה לרוב רק עם הגיעם לגיל 18.
בהמשך לכך, כאשר עולה חשד לרשלנות רפואית, מומלץ לפעול בהקדם ולא להמתין זמן רב מדי.
כאשר עולה חשד כי נזק שנגרם בעקבות טיפול שיניים הוא תוצאה של רשלנות רפואית, חשוב לפעול בצורה מסודרת:
לעיתים, גם כאשר נדמה כי מדובר ב"סתם טיפול שיניים שהסתבך", בדיקה מקצועית משפטית ורפואית מעלה כי התקיימה רשלנות וכי ניתן לקבל פיצוי משמעותי.
טיפולי שיניים הם חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו, וברוב המקרים הם מתבצעים בצורה מקצועית ובטוחה. אולם כאשר טיפול שיניים מבוצע ברשלנות וגורם לנזק, חשוב לא להתעלם מהמצב ולבחון את האפשרויות המשפטיות העומדות בפני המטופל.
בדיקה מקצועית של המקרה על ידי עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית יכולה להבהיר האם אכן מדובר בטיפול רשלני, מהו היקף הנזק שנגרם ומהם הסיכויים לקבלת פיצוי.
לעיתים, גם מקרים שנראים בתחילה כסיבוך רגיל מתבררים לאחר בדיקה מעמיקה כמקרים של רשלנות רפואית המזכים בפיצוי משמעותי.
מומלץ לבחור עורך דין בעל ניסיון בתביעות רשלנות רפואית ובפרט בתחום רפואת השיניים. חשוב לבדוק האם לעורך הדין יש ניסיון בניהול תיקים דומים והיכרות עם העבודה מול מומחים רפואיים וחברות ביטוח. כדאי גם לבחון את הפרסומים המקצועיים של עורך הדין ואת נוכחותו ברשת, למשל מאמרים משפטיים, הופעות בתקשורת, מידע מקצועי באתר האינטרנט או פעילות מקצועית ברשתות חברתיות. פרסומים כאלה עשויים להעיד על ידע וניסיון בתחום.
כן. אם יתברר כי ההסבר שניתן למטופל לפני הטיפול היה חלקי, לא ברור או שלא כלל מידע מהותי על הסיכונים והחלופות האפשריות, ייתכן שניתן יהיה לטעון כי לא ניתנה הסכמה מדעת. בתי המשפט בישראל קבעו לא פעם כי החתמה על טופס הסכמה בלבד אינה מספיקה אם לא ניתן הסבר אמיתי ומלא למטופל. בנוסף, גם במקרים שבהם הנזק אירע שלא על רקע "סיכון" שהתממש, אלא עקב רשלנות בטיפול, קיימת אפשרות לבחון קיומה של עילת תביעה.
בדרך כלל ניתן להגיש תביעה נגד רופא השיניים שביצע את הטיפול. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן לתבוע גם את המרפאה שבה בוצע הטיפול, את רשת המרפאות המפעילה את המקום או גורמים נוספים שהיו מעורבים בטיפול. ברוב המקרים התביעה מתנהלת בפועל מול חברת הביטוח של הרופא או המרפאה.
תביעות רשלנות רפואית נחשבות להליכים מורכבים יחסית, ולכן הן עשויות להימשך מספר שנים. משך ההליך תלוי בגורמים שונים כגון מורכבות המקרה, הצורך בחוות דעת רפואיות והיקף הנזק. עם זאת, עורך דין מיומן ובעל ניסיון בתחום יכול לזרז את ההליך באמצעות הגעה להסדר פשרה משתלמת מחוץ לכותלי בית המשפט בתוך זמן קצר יחסית.
בדרך כלל המטופל מממן את הטיפול בעצמו או באמצעות פריסת תשלומים מול המרפאה המטפלת, ולאחר מכן תובע את החזר העלויות במסגרת התביעה. לעיתים ניתן להיעזר גם בביטוח בריאות פרטי או בביטוח שיניים הכולל כיסוי לטיפולים משקמים. חשוב לשמור קבלות, צילומים ותיעוד מלא של הטיפולים, שכן הוצאות אלו עשויות להיכלל בפיצוי אם בית המשפט יקבע כי אכן מדובר ברשלנות רפואית.
שלח הודעה
חייג עכשיו
עורכי הדין שלנו ישמחו לעזור לכם! 
תגובות (0)